Daf 96b
מַאי, לָאו הוּא הַדִּין לְנֶחְלְקָה? לָא; נִיטְּלָה שָׁאנֵי, דְּהָא חֲסַר לֵהּ.
Rachi (non traduit)
מאי לאו ה''ה לנחלקה. וכיון דלענין פסול מפסלא לענין מקנה נמי שינוי הוא וקני:
אִיכָּא דְּאָמְרִי: תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי מָתוּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נֶחְלְקָה הַתְּיוֹמֶת – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּטְּלָה, וּפָסוּל! שְׁמַע מִינַּהּ.
אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל עַפְרָא מֵחַבְרֵיהּ, וְעַבְדֵיהּ לְבֵינְתָּא – לָא קָנֵי. מַאי טַעְמָא? דְּהָדַר מְשַׁוֵּי לֵיהּ עַפְרָא. לְבֵינְתָּא וְעַבְדַיהּ עַפְרָא – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ – דִּלְמָא הָדַר וְעָבֵיד לֵיהּ לְבֵינְתָּא? הַאי לְבֵינְתָּא אַחֲרִיתִי הוּא, וּפָנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן.
Rachi (non traduit)
פנים חדשות באו לכאן. לא זו היא לבינה הראשונה אלא זו לבינה אחרת שהוצרך תיקון וגיבול בפני עצמה ומשונה היא מהראשונים דאי אפשר לצמצם או גדולה או קטנה:
וְאָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל נְסָכָא מֵחַבְרֵיהּ, (וְעָבֵיד) [וְעַבְדֵיהּ] זוּזֵי – לָא קָנֵי. מַאי טַעְמָא? הָדַר עָבֵיד לְהוּ נְסָכָא. זוּזֵי וְעַבְדִינְהוּ נְסָכָא – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ – הָדַר עָבֵיד לְהוּ זוּזֵי? פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן.
Rachi (non traduit)
נסכא. פלטא של כסף:
הדר עביד להו נסכא. אם ירצה ושינוי החוזר לברייתו הוא והכא ליכא למימר פנים חדשות דאין אדם מקפיד על רבועה ותקונה אלא שתהא חתיכה בעלמא:
Tossefoth (non traduit)
ועבדיה זוזי לא קני. דוקא עבדיה זוזי אבל עשה מן הנסכא כלי כגון כוס של כסף קני אע''ג דהדר עביד ליה נסכא דלא גרע מנסרים ועשאן כלים אבל זוזי ולבינה אין תורת חשיבות עליהן כ''כ:
שְׁחִימֵי וְעַבְדִינְהוּ חַדְתֵי – לָא קָנֵי. חַדְתֵי וְעַבְדִינְהוּ שְׁחִימֵי – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ – הָדַר עָבֵיד לְהוּ חַדְתֵי? מִידָּע יְדִיעַ שִׁיחְמַיְיהוּ.
Rachi (non traduit)
שחימי. שחורין כעין ישנים:
ועבדיה חדתי. שליבנה:
לא קני. שסופן לחזור ליושנן:
זֶה הַכְּלָל: כָּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. ''זֶה הַכְּלָל'' לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי הָא דְּאָמַר רַבִּי אִלְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ, וּקְנָאוֹ. טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר.
Rachi (non traduit)
נעשה שינוי בידו וקנאו. לכך דאם טבח ומכר שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואין משלם אלא כפל:
הָהוּא גַּבְרָא דִּגְזַל פַּדָּנָא דְּתוֹרֵי מֵחַבְרֵיהּ, אֲזַל כְּרַב בְּהוּ כְּרָבָא, זְרַע בְּהוּ זַרְעָא. לְסוֹף אַהְדְּרִינְהוּ לְמָרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שׁוּמוּ שְׁבָחָא דְּאַשְׁבַּח.
Rachi (non traduit)
פדנא. תרגום של צמד בקר ופדן ארם על שם ששני ארמים היו ארם נהריים וארם צובה:
כרבא. חרישה:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: תּוֹרֵי אַשְׁבֻּח, אַרְעָא לָא אַשְׁבַּח?! אָמַר: מִי קָאָמֵינָא נְשַׁיְּימוּ כּוּלֵּיהּ? פַּלְגָא קָאָמֵינָא! אֲמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, גְּזֵילָה הוּא – וְקָא הָדְרָה בְּעֵינַאּ, דִּתְנַן: כָּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה!
אֲמַר לֵיהּ: לָא אָמֵינָא לָךְ, כִּי יָתֵיבְנָא בְּדִינָא לָא תֵּימָא לִי מִידֵּי, דְּאָמַר הוּנָא חַבְרִין עֲלַאי: ''אֲנָא וְשַׁבּוּר מַלְכָּא – אַחֵי בְּדִינָא''? הַאי אִינָשׁ גַּזְלָנָא עַתִּיקָא הוּא, וּבָעֵינָא דְּאֶיקְנְסֵיהּ.
Rachi (non traduit)
דאמר הונא חברין עלאי דאנא ושבור מלכא. שמואל אחי בדינא:
מַתְנִי' גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּעֲבָדִים – אוֹמֵר לוֹ: ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ''.
Rachi (non traduit)
מתני' בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך. דכקרקע דמי וברשותיה דמריה קיימי:
גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק; פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ; יַיִן וְהֶחְמִיץ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה.
Rachi (non traduit)
גזל מטבע ונסדק. שינוי הניכר הוא:
מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל; תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת; חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח; בְּהֵמָה וְנִתְעַבְּדָה בָּהּ עֲבֵירָה, אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה לִיסָּקֵל – אוֹמֵר לוֹ: ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ''.
Rachi (non traduit)
ונעבדה בה עבירה. נרבעת או נעבדה פסולה לקרבן כדתניא בשור שנגח ארבעה וחמשה (לעיל בבא קמא דף מ:):
שנפסלה מעל גבי המזבח. במום שאין ניכר כדוקין שבעין:
פטורין. דכל בהמות לאו למזבח קיימי:
גְּמָ' אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא ''הִזְקִינָה'' – הִזְקִינָה מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילּוּ כָּחֲשָׁה. וְהָא אֲנַן ''הִזְקִינָה'' תְּנַן! כָּחֲשָׁה כְּגוֹן הִזְקִינָה, דְּלָא הָדְרָ[א] בָּרְיָא.
Rachi (non traduit)
גמ' אלא אפילו כחשה. דלא הוי שינוי כולי האי דלא אישתני כולי גופה:
אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ, וּקְנָאוֹ. טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר. אֲמַר לֵיהּ, לָאו אָמֵינָא לָךְ: לָא תַּחְלֵיף גַּבְרֵי? הָהוּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אִלְעָא אִיתְּמַר.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בַּעֲבָדִים אוֹמֵר לוֹ: ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ''. אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְרַב שָׁבֵיק רַבָּנַן וְעָבֵיד כְּרַבִּי מֵאִיר? אָמְרִי: מִשּׁוּם דְּבָרַיְיתָא אִיפְּכָא תָּנְיָא. וְרַב שָׁבֵיק מַתְנִיתִין וְעָבֵיד כְּבָרַיְיתָא? רַב – מַתְנִיתִין נָמֵי אִיפְּכָא תָּנֵי.
Rachi (non traduit)
איפכא תניא. רבי מאיר אומר כשעת הגזלה וחכמים אומרים בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך וקאמר רב הלכה כר' מאיר דמתניתין דהיינו רבנן דברייתא:
וּמַאי טַעְמֵיהּ דְּרַב דְּאָפֵיךְ מַתְנִיתִין מִקַּמֵּי דְּבָרַיְיתָא? אַדְּרַבָּה, נֵיפוֹךְ לְבָרַיְיתָא מִקַּמֵּי מַתְנִיתִין! אָמְרִי: רַב נָמֵי מַתְנִיתִין אִיפְּכָא אַתְנוּיָהּ.
Rachi (non traduit)
איפכא אתנייה. רבותיו:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי לָא אָפֵיךְ – חֲדָא מִקַּמֵּי חֲדָא; חֲדָא מִקַּמֵּי תַּרְתֵּי – אָפֵיךְ.
Rachi (non traduit)
ואב''א כי לא מפכינא. מתני' מקמי ברייתא:
חדא מקמי חדא. אבל חדא משנה מקמי תרתי ברייתא מפיך והכא תרתי איכא חדא הא דאמרן לעיל ברייתא איפכא תניא ואידך הא דתניא כו':
דְּתַנְיָא: הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר, וְיָלְדָה; וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ, וְיָלְדָה; זֶה אוֹמֵר ''בִּרְשׁוּתִי יָלְדָה'', וְהַלָּה שׁוֹתֵק – זָכָה בָּהּ. זֶה אוֹמֵר ''אֵינִי יוֹדֵעַ'', וְזֶה אוֹמֵר ''אֵינִי יוֹדֵעַ'' – יַחְלוֹקוּ.
Rachi (non traduit)
המחליף כו'. להכי נקט מחליף גבי בהמה ולא תנא מוכר כדנקט בשפחה דבהמה אינה נקנית בכסף עד שימשוך וכי משך דבר הנראה לעינים הוא אם ילדה אם לאו ואין כאן ספק אבל בחליפין מתוקמא כגון שלא משך בעל החמור את הפרה אלא בעל הפרה משך את החמור ונקנית הפרה אל בעל החמור במשיכת החמור בכל מקום שהיא כדתנן קדושין (ד' כח.) כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין ולא ידעינן השתא אי כבר ילדה פרה בשעת משיכת החמור וברשות מוכר ילדה או לאחר משיכת החמור וברשות לוקח [ילדה]:
וכן המוכר שפחתו. עבד כנעני נקנה בכסף ואע''ג שאין לפנינו בשעת מתן מעות:
והלה שותק. ברי ושמא ברי עדיף:
Tossefoth (non traduit)
המחליף פרה בחמור. אורחא דמילתא נקט שדרך להחליף פרה בחמור ולמכור שפחה בדמים אבל אין לפרש דלא מצי למינקט המוכר פרה וילדה לפי שאין פרה נקנית בכסף אלא במשיכה ובשעת משיכה רואה אם ילדה אם לאו אבל שפחה נקנית בכסף דעבדים הוקשו לקרקעות דהא רבי מאיר קתני לה ורבי מאיר לא מקיש דהא קאמר דנשבעים על העבדים ועל הקרקעות אית ליה דאין נשבעין כדמוכח בשבועות (דף מג. ושם) גבי יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע וכיון דלא מקיש לענין שבועה ה''ה לענין קנין דהא מייתי ראיה הכא משבועה אגזל ומיהו קצת יש לחלק דלענין גזל ושבועה נראה לגמרא להשוות דתרוייהו נפקי על ידי כלל ופרט גזל לקמן בפ' בתרא (דף קיז:) ושבועות בפרק [שבועת הדיינים] (שבועות דף מב:):

והלה שותק זכה בה. למ''ד דברי ושמא ברי עדיף ניחא ולמאן דאמר לא ברי עדיף אור''י שהוא מפרש דשתיקה כהודאה דמיא ולא כאומר איני יודע:
זֶה אוֹמֵר ''בִּרְשׁוּתִי'' וְזֶה אוֹמֵר ''בִּרְשׁוּתִי'' – יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ יָלְדָה, לְפִי שֶׁכָּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה – נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
Rachi (non traduit)
ישבע המוכר. דאיכא הודאה במקצת ואיכא שבועה דאוריית' דקטע לידיה דאם קתבע ליה האי לוקח שפחה שלימה יש לי בידך עם ולדה וזה אומר אין שפחה שלימה יש לך בידי אבל לא ולדה דמודה ליה במקצת ומשום הילך לא מפטר דהא קטע ידה ולאו הילך הוא והכי מוקי לה בהשואל:
נשבעין ולא משלמין. מי שתובעים אותו ישבע ויפטר דכתיב (שמות כב) ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם הוא נשבע ולא נשבע התובע ויטול:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין נִשְׁבָּעִין לֹא עַל הָעֲבָדִים וְלֹא עַל הַקַּרְקָעוֹת.
Rachi (non traduit)
אין נשבעין. וברשות מוכר תעמוד עד שיביא לוקח ראיה אלמא לרבנן עבדא כמקרקעי דמי:
אין נשבעין על הקרקעות. בפרק הזהב (ב''מ דף נו.):
הַאי ''הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר''?! ''הֲלָכָה כְּרַבָּנַן'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: לְמַאי דְּאָפְכִיתוּ וְתָנֵיתוּ, הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר.
Rachi (non traduit)
אי הכי. דמתניתין נמי בעינן למיתנא איפכא הלכה כרבנן מבעי ליה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source